מהי גניבה ספרותית
אנשים רבים נוטים לחשוב שגניבה ספרותית היא מעשה קל ופעוט ערך של העתקת ושאילת טקסטים ורעיונות מקוריים של אנשים אחרים ללא קבלת רשות. אך למעשה השימוש במונחים כמו "העתקה" ו"שאילה", לתאור התופעה מטשטש במידה רבה את חומרת העברה.
גניבה ספרותית, או במלים אחרות העתקת תוכן המוגן על ידי זכויות יוצרים או על ידי פטנט ללא רשות, היא עברה לכל דבר המתבטאת ב:
- גניבת רעיונות או טקסטים השייכים לאדם מסוים, והצגתם תחת שמו של אדם אחר.
- שימוש בחומר של אדם מסוים, מבלי לציין מהו מקור החומר.
- הצגת רעיון או תוכן של אדם מסויים כחומר חדש ומקורי.
- העסקת אדם בתשלום למטרת העתקת תכנים.
במילים אחרות, גניבה ספרותית היא מעשה חמור של הונאה המתחיל בגנבה ונגרר לאמירת דבר שקר המתכחש למקור של הטקסט הגנוב.
האם באמת אסור להעתיק טקסטים ורעיונות?
חוק זכויות יוצרים המקובל בארץ ובעולם, קובע שאסור להעתיק טקסטים ורעיונות של אנשים אחרים. כל צורה של הבעת רעיון מקנה לבעליה זכויות יוצרים על היצירה שהוא יצר שנחשבת לקניין הרוחני שלו, והיא מוגנת על ידי חוק זכויות יוצרים, כל עוד ישנו רישום כלשהו של החומר (כגון ספר, קובץ מחשב, מאמר, וכו').
כל המקרים המופיעים מטה, נופלים תחת ההגדרה של גניבה ספרותית:
- הצגת חומר של אדם אחר תחת שמך.
- העתקת טקסטים או רעיונות ללא ציון המקור.
- העדר סימון של ציטוט על ידי מרכאות.
- מסירת מידע שגוי אודות מקור הציטוט.
- שינוי מילים תוך כדי העתקת מבנה משפט, מבלי לציין את מקור הטקסט.
- העתקת טקסטים ורעיונות כה רבים, שבסופו של דבר רוב העבודה שלך מורכבת מהם (בין אם צויין מקור החומר או בין או לאו).
את מרבית המקרים שבהם אנשים מואשמים בגניבה ספרותית ניתן למנוע על ידי ציון מקור התוכן. ההודעה שתכנים מסויימים בעבודה שלך נלקחו או הושאלו ממקור אחר, ומתן מידע היכול לעזור לקהל הקוראים למצוא את המקור, בדרך כלל מספיקה כדי למנוע גניבה ספרותית.